בן שלום שוקי (יהושוע)

בן שלום שוקי (יהושוע)

תאריך לידה:       23/4/1948

מקום לידה:         ישראל

תאריך פטירה:    20/10/1973

מקום פטירה:      מלחמת יום הכיפורים בעיצומו של הקרב מדרום לאיסמעיליה.

קבוצה / גרעין:     קבוצת שיבולים

בן שלום יהושע (שוע)
ילד עירני, תוסס ויפה תואר. ירוק עיניים וריסיו כהים וארוכים. בעל תבונת כפיים ותושייה- וכושר מנהיגות שהפך לו לטבע שני. מילדותו חיפש לו אתגרים להתמודדות, והחיים-חיי נער צעיר בארץ- סיפקו לו אתגרים למכביר.
אם היה אי פעם מישהו ראוי לביטוי "סמוך עליו"- שוקי היה האיש, מעיד עליו חברו לקבוצה: "כשהייתי רוצה להעביר רעיון מהתכנון לביצוע- דבר ראשון שהיית צריך לעשות- היה לשכנע את יהושע שהרעיון טוב. מהשלב הזה ועד לביצוע זה היה די מהר". ואכן, בטיולים, מחנות, מסיבות, וזכור לטוב- "צלון דן" בשומריה- בכל אלה היה ראש וראשון ליוזמה ולביצוע.
הייתה בו יכולת נדירה לקשור קשר ולהתחבב, האופן שבו הי מקשיב, בהטיית ראש, מעיר פה ושם הערה עניינית, עוד לא הוצגה לפניו הבעיה במלואה- כבר היה שוטח תכנית לפתרון. בעת השירות בצבא חישלו אותו אופיו הנחוש וכושר המנהיגות שלו ועשו ממנו חייל בכל רמ"ח אבריו, וקצין למופת: "כשהיה קצין"- מספר חברו לסיירת- "הוא לא היה נוקשה. הוא לא פיקד בכוח הדרגות שלו: "הנה תראו, יש לי פה דרגות של פח- תעשו מה שאני אומר"? אבל בענייני מבצעים ומשמעות לא היו אצלו פשרות".
כאשר פרצה מלחמת ששת הימים היה בכיתה י"ב. יחד עם חבריו לקבוצה הטה שכם בימים הקשים של לפני המלחמה, וכאשר הופגז הקיבוץ והותקף. מאז דרך המרדפים והמבצעים, דרך הפשיטה לשדואן ופעולות אחרות- בסדיר או במילואים- היה הצבא ביתו השני. כאשר השתחרר הפנה את מרצו הסוער לגיבוש החטיבה הצעירה. המועדון במקלט חדר האוכל נבנה כעדות ליכולתו להפעיל, להמריץ, ליזום. הוא נכנס למסגרייה לעבוד יחד עם מנק, אביו. מסכת היחסים ביניהם היה שילוב של יחסי אב ובנו ליחסי חברים לעבודה בעת ובעונה אחת. חברותו עם דליה- חברות שהפכה לחיי משפחה- התחילה עוד לפני הצבא. במכתביו מהצבא מגלה שוקי צד אחר שלו: הרוך, העדינות הרבה, המושג "בית" היה מורכב עבורו מהנוף המשגע, מבית ההורים, מחבריו לקבוצה, מהקיבוץ- אך בראש וראשונה דליה. ברבים ממכתביו עלה, בצד התכניות היפות לעתיד, גם חשש נורא שמה יבוא מישהו שירמוס את התוכניות האלו: "האם חשבת פעם על זה שיום בהיר אחד אני יכול לחזור אליך על כסא גלגלים? וזה במקרה הטוב... האם חשבת איזה בניין קלפים יכול להתמוטט אז...
"לפעמים אני שואל את עצמי איזו זכות יש לי ללכת לקרב עם חברים ולחזור בלעדיהם? האם באמת לכל כדור יש כתובת? אולי יש כדורים מיוחדים שפוגעים רק בטובים ואנחנו הבינוניים, נשארים בחיים"?
שוקי נהרג ב 20 לאוקטובר 1973, בימים האחרונים של מלחמת יום הכיפורים בעיצומו של הקרב מדרום לאיסמעיליה.