שניצר יצחק

יצחק שניצר ז"ל ניצול השואה, מקום קליטתו הראשון היה בקיבוץ עין המפרץ, שם התגבש הגרעין ע"ש טוסיה אלטמן – לקראת הגשמה חלוצית קיבוצית בתנועתנו. עם פרוץ הקרבות בארץ, לאחר החלטת ה 29 בנובמבר 1947, על הקמת מדינה יהודית וערבית בשטח ארץ ישראל המנדטורית, נשלח הגרעין כתגבורת לדן, שהיה נצור ע"י הבריטים והמוני הכפריים הערביים תושבי הגליל.
בדן עברו חברי הגרעין אימונים צבאיים ובמהרה נכנסו ונשאו בעול הביטחון, בהתבצרות, בשמירה, התאמנו בנשק, בשדאות וכו'.
ניצולי גיא ההריגה הנאצית מאירופה נקלעו ישירות לתוך מערבולת של מלחמה אכזרית בארץ שהיתה מחוז חפצם ותקוותם כחוף מבטחים.
יצחק, יחד עם חברי הגרעין, מילא באחריות את חובותיו לילות כימים, חילק אתנו את העול והפעילות שהיו מחויבי המציאות באותם ימים כבדים. מעט הספקנו להכירו, הן בשל הזמן המועט ששהה בתוכנו וגם בגלל עומס הבעיות, שהעיקו עלינו במאבק היום-יומי על עצם קיומנו הפיזי.
לעתים ידענו מראש על התקפה שעומדת לבוא עלינו, וכך קרה גם ביום הגורלי באחד במאי, כשהותקפנו בידי כוח סדיר ובלתי סדיר, שהמטיר בבוקר מוקדם אש כבדה מכל העברים. עיקרה של התקפה זו נערך מהצפון, מצד אל קאדי (תל דן), שחלש עלינו מאות מטרים ספורים מהצד הסורי של הגבול.
טרם הספקנו להשלים את הבצורים בקיבוץ, ועדיין נשארו שטחים פתוחים, ללא תעלות מגן חפורות המובילות למערכת העמדות.
בבוקר ה-1 במאי הזעיק אותנו ברד אדיר של כדורים אשר כיסו את כל שטח הקיבוץ. במהירות רצו כל החברים לעמדותיהם, מתורגלים מראש. יצחק רץ לעמדתו מול תל-דן , ששימש בסיס לתוקפים, בחלק מהדרך לעמדה היה חשוף וגלוי לצלפי האויב, ששלטו על השטח וארבו לכל דמות שהתגלתה מול עיניהם. הוא הספיק להגיע מטרים ספורים מעמדתו, וצרור כדורי מקלע פגע בו והפילו ארצה בשטח הפתוח.
נזעקו לעזרתו החברים מהעמדות הסמוכות וחובשת. הוגשה לו עזרה תחת אש כבדה, אבל ללא הועיל. בגלל פגיעה בעורק הראשי הוא איבד דם רב והובא למרפאה במצב של גסיסה.
יצחק היה קרבן המלחמה הראשון שנפל על אדמות דן, כאחד המגינים והלוחמים לעצמאות ישראל.
הובא למנוחת עולמים בבית הקברות של דן.
יהא זכרו ברוך.