בולדו זושקה
תאריך לידה: 1/5/1917
מקום לידה: פולין
תאריך פטירה: 14/4/2001
מקום פטירה: דן
בן/בת זוג: מוטל
בנים: הורה של עודד ואיה
קבוצה / גרעין: גר. אחווה
בולדו זושקה ז"ל
זושקה נולדה בעיירה דונשיץ שעל גבול רוסיה-פולין שמרץ 1917. משפחתה- משפחה יהודית אופיינית בת המעמד הבינוני- מצאה את פרנסתה ממסחר. זושקה הייתה החמישית מתוך 6 בנים ובנות. בגיל צעיר הצטרפה לתנועת השומר הצעיר וכשיצאה להכשרה הייתה נערה בת 16. כמקובל אצל בני הנוער היהודי באותו השמן, נדרה נדר לא לבקר בבית ההורים עד אשר יגיע תורה לעלות ארצה, ואכן נדר זה קיימה במשך חמש שנים תמימות. לאחר שקיבוץ ההכשרה אליו נשלחה התפרק הצטרפה עם חברים נוספים לגרעין "אחווה" בגרודנו, וכיתר חברי הגרעין תרמה לפרנסתו באיסוף עצים כרותים ביער ובעבודה במפעל ליינות.
ב 1938 לקראת פסח, עלתה ארצה והגיעה לגבעת השומר בכפר סבא והצטרפה לראשוני דן שציפו לאישור לעלייה על הקרקע. קבוצת הראשונים הייתה קבוצה שהתארגנה והצטיידה בכפר גלעדי.
כיהנה כסדרנית העבודה הראשונה בדן. תפקיד אותו מילאה לאחר יום עבודה בסיקול אבנים או במטבח. את התא המשפחתי עם מוטל הקימה עוד בחו"ל. בהיעדר שיכון מספיק חלקה המשפחה הצעירה את חדרה עם משפחה נוספת. לבקשת המזכירות הייתה בין היוזמות והמקימות את המתפרה בדן- מקום עבודתה הקבוע עד ימיה האחרונים. משם יצאה לתפקידים ולעזרה בבתי הילדים כנדרש, ולשם שבה.
ב 1941 פונו ילדי דן הבוגרים למרחביה. חברות שעדיין לא היו אימהות, וזושקה ביניהן, נשארו בדן ולקחו חלק בכל ענפי הבית והשדה.
ב 1942 נולד בנה הבכור עודד וב 1945 נולדה איה. למרות היותה אם לשני ילדים לא הצטרפה לפינוי השני של ילדי דן בזמן מלחמת השחרור. וכך – הילדים בחיפה , חלק מהאימהות אתם ומייסרות את עצמן על שאינן בדן בשעה קשה זו, וחלקן מייסרות את עצמן על שאינן עם ילדיהן וזושקה ביניהן. מוטל היה פעיל ביטחון . איש ההגנה וצה"ל, קצין בכיר שתפקידו חייב אותו להיעדר מהבית. עול גידול הילדים, המתח, ההפגזות והמקלטים- הכל נפל על כתפיה של זושקה. והיא נשאה בנטל בהבנה, ללא מילת טרוניה וללא טענות ומענות.
וכך חלפו השנים. הילדים פרחו מהקן. את מקומם מילאו שמחת הנכדים ומסירותם . את חלקה תרמה זושקה בוועדות הקיבוץ: ועדת חברים , ועדת בריאות ועוד.
בפסח 1999 אובחנה מחלתה , ממנה לא החלימה עוד. מעלות ומורדות של ייאוש ותקווה, של טיפולים וכאבים. בתוך כך החליקה, נפלה ושברה את צלעותיה, ונוסף סבל על סבל.
את מחלתה וסבלה שמרה לעצמה. חלילה לה מלהטריד, מלהכביד. אל לה לצער את בני ביתה שסבבו אותה במסירות שלא תאומן. השבועות האחרונים היו קשים מנשוא. פליאה היא מאין לקח הגוף החלוש הזה כוחות גוף ונפש כאלה. עד שתש כוחה , עד כלות. בפסח נולדה זושקה . בפסח עלתה ארצה . בפסח אובחנה מחלתה ובאחרון לפסח תשט"א הלכה לעולמה והיא בת 84 שנים.
יהא זכרה ברוך.
