חברים

ברקאי שרה

ברקאי שרה ז"ל

שרה ברקאי לבית שומודי נולדה ב 20/8/1901  בסטו-מרה שבטרנסילבניה. היא גדלה במשפחה ענפה, בבית חם ואמיד. אביה מעורה ועוסק גם בענייני הקהילה ובבעיותיהם.

שרה למדה בבי"ס של הנזירות הקתוליות (שחרדים רבים ראו בו סכר לסכנה נגד במתירנות..) שהיה מהיוקרתיים במקום. בהמשך למדה גם בבי"ס מסחרי ובמקביל ניהלה כבר את המכולת של המשפחה. כבר מצעירותה התבלטה בכישרונותיה ויכולתה והפכה לבת המובילה בין ילדי המשפחה. ההורים סמכו עליה ולא חסכו ממנה פינוקים. וכשבגרה דעתה קבעה בכל בעיה שעלתה בבית על סדר היום.

באותו זמן גם הכירה את יהודה, חברה לחיים לעתיד, וכשהצטרפה גם היא לתנועה, שם פעל יהודה כבר כמה שנים, התהדק הקשר והתחזק. שרה השתלבה בחיי הקן בכל נפשה ומאודה ועם הזמן תרמה מיכולתה גם בהדרכה.

ב 1932 הגיעה ארצה. עם בואה הצטרפה לגרעין שהיה אז בחדרה. ההסתגלות למציאות החדשה הייתה מורכבת ולא קלה. התנאים הפיזיים, החומריים והאקלימים היו קשים, אהל המשפחה הבלוי, פגעי הטבע והאדם, קשיי היום יום חרצו חריצים בנפשה הרגישה של שרה הצעירה.

ב 1939 הגיעה עם הילדים לגליל ועם כולם נרתמה שרה לעול. זכתה לטפל בקבוצת "סנונית" מינקותם ועד לצבא. 18 שנים רצופות היה צמודה לילדים כאם נאמנה, אוהבת, מטפלת ומדריכה- את כולה הקדישה.  לאחר מכן עבדה בעבודות שונות: קופאית בית, הנה"ח, כל בו ועוד. כמו כן תרמה מיכולתה הברוכה לפעילויות שונות בקיבוץ.

במשך השנים הסתעפה המשפחה וגדלה. יעל וזוהר, אח"כ הילדים והסבתא החמה והאוהבת טרחה לפנקם.

המלחמה הנוראה ששטפה את העולם, הכתה אנושות בשרה. חלק מיקיריה הושמדו והשרידים שנותרו בארץ התלכדו סביבה כשהיא מרכז ומוקד להם.

בשמונה שנות חייה האחרונות שהתה ב"בית הבריאות". עליות וירידות רבות היו עד שכלו כוחותיה עד תום והיא נתלשה מנוף חיינו..

יהא זכרה ברוך.