אהרוני אלטה

אהרונוביץ אלטה , מוצאה ממשפחה ציונית מסורתית, הייתה הבת הבכורה מבין ששת ילדי המשפחה.
האב, היה איש יודע ספר וקשור בכל נפשו לתרבות העברית. הילדים חונכו ברוח האהבה לארץ ותרבותה. ביתם שימש כמרכז לחייה החברתיים והתרבותיים של העיירה. בצעירותה, נפטרה עליה אמה ועול הטיפול במשפחה נפל על כתפיה הצעירות.
אלטה הייתה אוטודידקטית ורבות היו ידיעותיה בשפת היידיש וספרותה. במלחמת העולם השנייה נקלעה לגטו קובנה, ומשם נלקחה למחנה הריכוז המפורסם לשמצה מחנה שטוטהוף, פרשת חיים רצופה תלאות וסבל בל ישוער.
שיחק מזלה ונצלה ע"י הרוסים. בחתירה ארצה יחד עם שארית הפליטה הוגלתה לקפריסין.
עם הכרזת העצמאות תמו נדודיה והיא הגיעה לקיבוץ, למשפחתה ולמחוז חפצה. הייתה ערירית בחייה ועברה לבטי הסתגלות קשיים לחיי הקיבוץ שלא הייתה רגילה להם. עקבה בהתעניינות אחרי הנעשה בקיבוץ ובארץ. מסירות ודאגה לרכוש הציבור היו מתכונות אופייה.
באטל ראתה את הילדה-אחות שטיפחה וגידלה בקטנותה. את הקשר הנפשי העמוק והאהבה העבירה לילדים ולנכדים של משפחת ארזי.
קננה בליבה אהבה לצדק ויושר. עבדה במסירות ובאחריות ותרמה כמיטב יכולתה לבניין הקיבוץ.
בצניעות התהלכה בתוכנו ובשקט נלקחה מאיתנו.
יהא זכרה ברוך