לב ארי יעקב

יעקב לב ארי (לוינהרץ) נולד וגדל בבית שומר מסורת. אביו וגם סבו היו מפעילי הקהילה היהודית. ביתם היה פתוח לאורחים ואף לאנשים זרים שנזדמנו במקרה.
בעלותו ארצה עבד זמן מה בתל אביב ועבר לרחובות, שאוכלוסייתה מנתה אז 200 משפחות.
תחילה עבד בצבעות יחד עם אביו ואחיו, לאחר מכן היה למנהל עבודה בסלילת כבישים ובניית שדות תעופה. איזור עבודתו השתרע מבירות ועד עזה. היה פעיל בהגנה. עבודתו אפשרה לו להעביר חומרי נפץ וכדומה לטובת ההגנה. היה לו היתר כניסה חופשית למחנות הצבא הבריטי והודות לכך יכול היה יעקב לעשות שירותים חשובים למען ההגנה. היו לו כמה משאיות ובשנת 1948 השתתפו בשיירות העולות לירושלים ושם נשרפו.
לאחר מלחמת השחרור עסק יעקב במסחר ברחובות וראה ברכה בעמלו.
בשנת 1957 השתקעה המשפחה בקיבוץ דן. כאן יצא שמו של יעקב כאבי ה"חמולה" ההולכת וגדלה, אב לבנים, סבא לנכדים וגם ידיד ורע לרבים.
במרבית שנותיו בדן עבד יעקב בבית אוסישקין כקופאי ובקבלת מבקרים. הודות לחושו המסחרי ולניקיון כפיו נוהל שטח זה למופת. מזגו הטוב ויחסו הידידותי לכל אדם גרמו לכך שהתחבב על כל באי הבית.
באחרית ימיו פקדה אותו מחלה אנושה וגופו החזק והחסון הלך ונחלש. כל עוד נשואוהו רגליו, ולו גם בכבדות, היה בא שעון על מקל לבית אוסישקין והשתדל מאד לעזור במשהו, אך המחלה הלכה וכרסמה ללא רחם עד בוא הקץ.
יהא זכרו ברוך.