גרינשפן יענקל'ה

יענקלה נולד בברנוביץ-פולין ב 1916 .

ביתו היה בית שורשי – ציוני בו ספג אהבת העם והמולדת. הוא בלט משחר ילדותו בכישרונותיו הרבים, כתלמיד מצטיין בבית הספר, מדריך, מחנך בקן , צייר, במאי, צופה קפדן, ספורטאי ושחיין מעולה.

צעיר לימים התייצב למאבק למען תרבות עברית והנחלת הלשון העברית. היה בין מארגניה ומשתתפיה של השביתה המפורסמת של תלמידי הגימנסיה "תרבות" בברנוביץ. מורד וממריד נגד הורים הדואגים ל"תכלית" עבור בנותיהם ובניהם, פעל להפרת מזימתם להמיר בית ספר עברי בבית-ספר עם שפת הוראה פולנית, בגלל "נזיד עדשים" של זכויות ממשלתיות.
מנעוריו פעיל בהנהגת התנועה. היה איש האשכולות, ספג לתוכו במהירות מפליאה ידע רב והיה בר אוריין בפילוסופיה, במקורות היהדות, בתרבות מתקדמת ובסוציאליזם המדעי. היה מרצה ומדריך ראשי במושבות קיץ ומושבות מנהלים בתנועה. נרתם לפעילות הציבורית הציונית הגדולה והעניפה בעיר. נלחם בכישרון רב נגד הרביזיוניזם ומסלפי דמות הציונות, והצליף בהם בלשונו השנונה. הגן בחירוף נפש על הישגי תנועת ארץ ישראל העובדת וכוחה הרב בעיר. שכם אחד עם קיבוץ ההכשרה החלוצית בעיר, עמד בגבורה נגד מתנכלים. התווכח בלהט בפומבי עם חלק מהאינטליגנציה היהודית התלושה והמתנכרת לערכי היהדות והציונות.
זמן קצר היה בהכשרה ונבחר למזכירות הקיבוץ. לא יכול היה לחכות בסבלנות עד שיגיע תורו לעלייה. מרצו התוסס ורצונו העז לעלות, אמונתו ובטחונו העצמי בהגשמת שאיפתו במהירות, הניעוהו למעשה נועז: להעפיל בכוחות עצמיים. למרות האזהרות והסיכון שבדבר, עבר והבריח ארצות וגבולות. כעובד אוניה.
ב15/12/1937 הגיע קרוב למפרץ חיפה וקפץ מהאוניה הימה על מנת לחתור אל חופי המולדת הנכספת- ומצא את מותו. הים פלט גופתו כעבור ימים.
הוא הובא לקבורה כאלמוני בטירה ע"י חיפה וסוד מותו הטרגי לא נודע בבטחה, האם רצחוהו דייגים ערביים-לאומיים או התנפץ אל הסלע? אבד צעיר בעל יכולת נדירה לעם, לארץ ולקיבוצנו. ביוזמת חבריו הועברו עצמותיו לקבורה לאחר 40 שנה ב 12/4/1977 לקיבוצנו באדמות דן.
יהי זכרו ברוך